כאשר משקיעים או אנליסטים מעוניינים להשוות בין ביצועי חברות שונות לאורך זמן, אחד המדדים הפופולריים והיעילים ביותר הוא שיעור הצמיחה השנתי הממוצע, הידוע גם כ-CAGR (Compound Annual Growth Rate).
מדד זה מספק תמונה ברורה על קצב הצמיחה של חברה לאורך תקופה מסוימת, ומאפשר השוואה בין חברות שונות בצורה אובייקטיבית ומדויקת.
מהו CAGR וכיצד הוא מחושב?
CAGR הוא מדד שמחשב את שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של השקעה או חברה לאורך תקופה מסוימת.
הוא לוקח בחשבון את ההשפעה של ריבית דריבית, כלומר, הוא מתחשב בצמיחה המצטברת של ההשקעה לאורך זמן.
הנוסחה לחישוב CAGR היא:
CAGR = (ערך סופי / ערך התחלתי)^(1/מספר השנים) – 1
לדוגמה, אם חברה התחילה עם ערך של 100,000 ש"ח ובסוף התקופה הערך שלה הוא 150,000 ש"ח לאחר 3 שנים, ה-CAGR יהיה:
CAGR = (150,000 / 100,000)^(1/3) – 1 = 0.1447 או 14.47%
למה להשתמש ב-CAGR להשוואת חברות?
ישנם מספר יתרונות לשימוש ב-CAGR כאשר משווים בין חברות:
- פשטות וקלות חישוב: ה-CAGR מספק מדד פשוט וברור להבנה, המאפשר להשוות בין חברות שונות בקלות.
- התחשבות בצמיחה מצטברת: בניגוד למדדים אחרים, ה-CAGR לוקח בחשבון את הצמיחה המצטברת לאורך זמן, מה שמספק תמונה מדויקת יותר של ביצועי החברה.
- השוואה אובייקטיבית: ה-CAGR מאפשר השוואה אובייקטיבית בין חברות שונות, ללא תלות בגודל ההתחלתי של ההשקעה או החברה.
כיצד להשתמש ב-CAGR להשוואת חברות?
כאשר משווים בין חברות באמצעות CAGR, יש לקחת בחשבון מספר גורמים חשובים:
- בחירת התקופה המתאימה: חשוב לבחור את התקופה המתאימה להשוואה, שכן תקופות שונות עשויות להציג תמונה שונה של ביצועי החברה.
- השוואה בין חברות דומות: יש לוודא שהחברות הנבחרות להשוואה פועלות באותו תחום או תעשייה, כדי להבטיח השוואה הוגנת ומדויקת.
- התחשבות בגורמים חיצוניים: יש לקחת בחשבון גורמים חיצוניים שעשויים להשפיע על ביצועי החברה, כמו שינויים כלכליים או רגולטוריים.
דוגמאות להשוואת חברות באמצעות CAGR
נניח שאנחנו מעוניינים להשוות בין שתי חברות טכנולוגיה: חברה A וחברה B.
נניח שהכנסותיהן של החברות לאורך 5 שנים הן כדלקמן:
- חברה A: שנה 1: 200,000 ש"ח, שנה 5: 400,000 ש"ח
- חברה B: שנה 1: 150,000 ש"ח, שנה 5: 300,000 ש"ח
נחשב את ה-CAGR עבור כל חברה:
חברה A:
CAGR = (400,000 / 200,000)^(1/4) – 1 = 0.1892 או 18.92%
חברה B:
CAGR = (300,000 / 150,000)^(1/4) – 1 = 0.1892 או 18.92%
במקרה זה, למרות שהכנסותיהן ההתחלתיות והסופיות של החברות שונות, ה-CAGR שלהן זהה, מה שמצביע על כך ששתי החברות צמחו באותו קצב שנתי ממוצע לאורך התקופה.
מגבלות ה-CAGR
למרות היתרונות הרבים של ה-CAGR, יש לו גם מספר מגבלות שיש לקחת בחשבון:
- התעלמות מתנודתיות: ה-CAGR אינו מתחשב בתנודתיות או בשינויים חדים בביצועי החברה לאורך התקופה.
- הנחות על צמיחה רציפה: ה-CAGR מניח צמיחה רציפה ואחידה, מה שלא תמיד משקף את המציאות.
- השפעה של תקופות קיצוניות: בחירת תקופות קיצוניות עשויה להטות את התוצאות ולהציג תמונה לא מדויקת של ביצועי החברה.
סיכום
השימוש ב-CAGR להשוואת חברות שונות הוא כלי יעיל ופשוט שמספק תובנות חשובות על קצב הצמיחה של חברות לאורך זמן.
עם זאת, יש להשתמש בו בזהירות ולהתחשב במגבלותיו ובגורמים חיצוניים שעשויים להשפיע על התוצאות.
באמצעות הבנה מעמיקה של ה-CAGR ויישומו בצורה נכונה, ניתן לקבל החלטות מושכלות ומבוססות יותר בתחום ההשקעות והאנליזה העסקית.