כאשר משקיעים בקרנות נאמנות, אחד המדדים החשובים ביותר להערכת ביצועי הקרן הוא שיעור הצמיחה השנתי הממוצע, הידוע גם כ-CAGR (Compound Annual Growth Rate).
מדד זה מספק תמונה ברורה ומדויקת של הצמיחה לאורך זמן, ומאפשר למשקיעים להבין את הביצועים האמיתיים של הקרן.
במאמר זה נבחן כיצד להשתמש ב-CAGR לניתוח ביצועים של קרנות נאמנות, ונציג דוגמאות ומקרי מבחן להמחשה.
מהו CAGR וכיצד הוא מחושב?
CAGR הוא מדד שמחשב את שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של השקעה לאורך תקופה מסוימת.
הוא לוקח בחשבון את ההשפעה של ריבית דריבית, כלומר, הרווחים שנצברו בכל שנה מתווספים לקרן ההשקעה ומייצרים רווחים נוספים בשנים הבאות.
הנוסחה לחישוב CAGR היא:
CAGR = (ערך סופי / ערך התחלתי)^(1/מספר השנים) – 1
לדוגמה, אם השקעתם 10,000 ש"ח בקרן נאמנות ובסוף חמש שנים הערך שלה עלה ל-15,000 ש"ח, ה-CAGR יהיה:
CAGR = (15,000 / 10,000)^(1/5) – 1 = 0.08447 או 8.447%
למה להשתמש ב-CAGR?
היתרון המרכזי של CAGR הוא שהוא מספק תמונה מדויקת של הצמיחה לאורך זמן, תוך התעלמות מתנודות קצרות טווח.
זהו מדד שמאפשר להשוות בין השקעות שונות בצורה אובייקטיבית, שכן הוא מתחשב בריבית דריבית ובתקופת ההשקעה הכוללת.
הנה כמה סיבות נוספות לשימוש ב-CAGR:
- פשטות: חישוב ה-CAGR פשוט יחסית ומספק תובנה ברורה על ביצועי ההשקעה.
- השוואה: מאפשר להשוות בין קרנות נאמנות שונות או בין השקעות שונות.
- התעלמות מתנודות: מתעלם מתנודות קצרות טווח ומספק תמונה ארוכת טווח.
כיצד להשתמש ב-CAGR לניתוח קרנות נאמנות?
כאשר מנתחים קרנות נאמנות באמצעות CAGR, יש לקחת בחשבון מספר גורמים חשובים:
1. בחירת תקופת הזמן
בחירת תקופת הזמן היא קריטית לחישוב ה-CAGR.
תקופה קצרה מדי עשויה לא לשקף את הביצועים האמיתיים של הקרן, בעוד שתקופה ארוכה מדי עשויה לכלול שינויים כלכליים משמעותיים שאינם רלוונטיים להווה.
מומלץ לבחור תקופה של 3-5 שנים לפחות.
2. השוואה בין קרנות
לאחר חישוב ה-CAGR, ניתן להשוות בין קרנות נאמנות שונות.
חשוב לזכור שהשוואה זו צריכה להתבצע בין קרנות בעלות מאפיינים דומים, כגון סוג הנכסים המנוהלים, רמת הסיכון ותחום ההשקעה.
3. ניתוח סיכונים
למרות ש-CAGR מספק תמונה ברורה של הצמיחה, חשוב לשלב אותו עם ניתוח סיכונים.
קרן עם CAGR גבוה עשויה להיות מסוכנת יותר, ולכן יש לבדוק גם מדדים נוספים כמו סטיית תקן ויחס שארפ.
דוגמאות ומקרי מבחן
כדי להמחיש את השימוש ב-CAGR, נבחן מספר דוגמאות ומקרי מבחן:
דוגמה 1: קרן נאמנות א' וקרן נאמנות ב'
נניח שיש לנו שתי קרנות נאמנות: קרן א' וקרן ב'.
קרן א' השיגה תשואה של 50% במשך חמש שנים, בעוד שקרן ב' השיגה תשואה של 40% באותה תקופה.
על פניו, נראה שקרן א' עדיפה, אך נחשב את ה-CAGR:
- קרן א': CAGR = (1.5)^(1/5) – 1 = 0.08447 או 8.447%
- קרן ב': CAGR = (1.4)^(1/5) – 1 = 0.06918 או 6.918%
כפי שניתן לראות, קרן א' אכן השיגה צמיחה גבוהה יותר לאורך זמן.
דוגמה 2: ניתוח סיכונים
נניח שיש לנו קרן עם CAGR של 10% וסטיית תקן של 15%, וקרן אחרת עם CAGR של 8% וסטיית תקן של 10%.
למרות שהקרן הראשונה השיגה צמיחה גבוהה יותר, היא גם מסוכנת יותר.
יש לשקול את רמת הסיכון מול התשואה הפוטנציאלית.
סיכום
שימוש ב-CAGR לניתוח ביצועים של קרנות נאמנות הוא כלי חשוב ומועיל למשקיעים.
הוא מספק תמונה ברורה של הצמיחה לאורך זמן ומאפשר השוואה אובייקטיבית בין השקעות שונות.
עם זאת, יש לשלב את ה-CAGR עם מדדים נוספים לניתוח סיכונים ולהבנה מעמיקה יותר של הביצועים הפיננסיים.