קרנות סל (ETF) הפכו לאחד הכלים הפיננסיים הפופולריים ביותר בשוק ההון בעשורים האחרונים.
הן מציעות למשקיעים גישה מגוונת לשווקים שונים, תוך שמירה על עלויות נמוכות ונזילות גבוהה.
עם זאת, כדי להעריך את הביצועים של קרנות סל, יש להבין את המדדים השונים המשמשים לכך.
במאמר זה נבחן את המדדים המרכזיים להערכת ביצועי קרנות סל, תוך התמקדות במרכיבים החשובים ביותר למשקיעים.
תשואה כוללת
אחד המדדים המרכזיים להערכת ביצועי קרנות סל הוא התשואה הכוללת.
תשואה זו משקפת את השינוי בערך הקרן לאורך זמן, כולל דיבידנדים ורווחי הון.
התשואה הכוללת מאפשרת למשקיעים להבין כמה הם הרוויחו או הפסידו מהשקעתם בקרן.
- תשואה שנתית ממוצעת: מדד זה מציג את התשואה הממוצעת שהקרן השיגה בשנה אחת לאורך תקופה מסוימת.
- תשואה מצטברת: מציגה את התשואה הכוללת שהקרן השיגה לאורך תקופה מסוימת, ללא חלוקה לשנים.
לדוגמה, קרן סל שהשיגה תשואה שנתית ממוצעת של 7% לאורך חמש שנים, תיחשב כהשקעה מוצלחת יחסית לשוק.
מדד השוואה (Benchmark)
מדד השוואה הוא כלי חשוב להערכת ביצועי קרנות סל, שכן הוא מאפשר למשקיעים להשוות את ביצועי הקרן למדד שוק מסוים.
מדד זה יכול להיות מדד מניות, מדד אג"ח או כל מדד אחר שמתאים לאסטרטגיית ההשקעה של הקרן.
- מדד S&P 500: מדד זה משמש לעיתים קרובות כמדד השוואה לקרנות סל המתמקדות במניות אמריקאיות.
- מדד MSCI World: מדד זה מתאים לקרנות סל המתמקדות במניות גלובליות.
השוואת ביצועי הקרן למדד השוואה מאפשרת למשקיעים להבין האם הקרן מצליחה להכות את השוק או לא.
סטיית תקן
סטיית תקן היא מדד סטטיסטי המשמש להערכת התנודתיות של קרן סל.
מדד זה מציין עד כמה התשואות של הקרן משתנות סביב הממוצע שלהן.
קרן עם סטיית תקן גבוהה נחשבת לתנודתית יותר, ולכן מסוכנת יותר.
לדוגמה, קרן סל עם סטיית תקן של 15% נחשבת לתנודתית יותר מקרן עם סטיית תקן של 10%.
משקיעים שמחפשים יציבות עשויים להעדיף קרנות עם סטיית תקן נמוכה יותר.
יחס שארפ
יחס שארפ הוא מדד המאפשר להעריך את התשואה המתואמת לסיכון של קרן סל.
הוא מחושב על ידי חלוקת התשואה העודפת של הקרן (התשואה מעבר לריבית חסרת סיכון) בסטיית התקן שלה.
יחס שארפ גבוה מצביע על כך שהקרן השיגה תשואה גבוהה יחסית לסיכון שלקחה.
לדוגמה, קרן סל עם יחס שארפ של 1.5 נחשבת להשקעה טובה יותר מקרן עם יחס שארפ של 1.0, שכן היא השיגה תשואה גבוהה יותר ביחס לסיכון.
יחס עלות
יחס עלות הוא מדד המצביע על העלויות השנתיות של ניהול קרן הסל, כאחוז מהנכסים המנוהלים.
עלויות נמוכות יותר משפרות את התשואה נטו של המשקיעים.
קרנות סל ידועות בעלויות הנמוכות שלהן בהשוואה לקרנות נאמנות מסורתיות.
לדוגמה, קרן סל עם יחס עלות של 0.1% נחשבת לזולה יותר מקרן עם יחס עלות של 0.5%.
משקיעים שמחפשים למקסם את התשואה נטו שלהם יעדיפו קרנות עם יחס עלות נמוך.
נזילות ומרווחי קנייה-מכירה
נזילות היא מדד חשוב להערכת קרנות סל, שכן היא משפיעה על היכולת לקנות ולמכור את הקרן בקלות ובמהירות.
קרנות עם נזילות גבוהה מאפשרות למשקיעים לבצע עסקאות ללא השפעה משמעותית על המחיר.
מרווחי קנייה-מכירה הם ההפרש בין המחיר שבו ניתן לקנות את הקרן למחיר שבו ניתן למכור אותה.
מרווחים קטנים מצביעים על נזילות גבוהה יותר.
לדוגמה, קרן סל עם מרווח קנייה-מכירה של 0.02% נחשבת לנזילה יותר מקרן עם מרווח של 0.1%.
משקיעים שמחפשים לבצע עסקאות תכופות יעדיפו קרנות עם נזילות גבוהה ומרווחים קטנים.
מקרי מבחן וסטטיסטיקות
כדי להבין את החשיבות של מדדי הביצועים, נבחן מספר מקרי מבחן וסטטיסטיקות מהשוק.
לדוגמה, מחקר שנערך בשנת 2020 מצא כי קרנות סל עם יחס שארפ גבוה השיגו תשואות עודפות על פני קרנות עם יחס שארפ נמוך.
בנוסף, נמצא כי קרנות עם יחס עלות נמוך השיגו תשואות נטו גבוהות יותר לאורך זמן.
מקרה מבחן נוסף הוא קרן סל שהתמקדה במניות טכנולוגיה והשיגה תשואה שנתית ממוצעת של 15% לאורך עשור, תוך שמירה על יחס שארפ של 1.8 ויחס עלות של 0.2%.
קרן זו נחשבת להצלחה בזכות השגת תשואה גבוהה ביחס לסיכון ועלויות נמוכות.