שורט סקוויז הוא תופעה בשוק ההון שבה מחזיקי פוזיציות שורט (מכירה בחסר) נאלצים לסגור את הפוזיציות שלהם במהירות, מה שמוביל לעלייה חדה במחיר המניה.
תופעה זו מתרחשת כאשר יש עלייה בלתי צפויה במחיר המניה, מה שמוביל ללחץ על המשקיעים שמכרו בחסר לרכוש את המניה כדי למנוע הפסדים נוספים.
במאמר זה נסקור את הדוגמאות המפורסמות ביותר של שורט סקוויז בהיסטוריה, נבין את הגורמים שהובילו להן ונבחן את ההשפעות שלהן על השוק.
שורט סקוויז של מניית גיימסטופ (GameStop)
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לשורט סקוויז התרחשה בשנת 2021 עם מניית גיימסטופ, רשת חנויות משחקי וידאו בארצות הברית.
בתחילת השנה, מניית גיימסטופ הייתה אחת מהמניות הנמכרות ביותר בחסר בשוק, עם אחוז גבוה של פוזיציות שורט ביחס למניות הזמינות למסחר.
קבוצת משקיעים פרטיים בפורום Reddit בשם WallStreetBets זיהתה את הפוטנציאל לשורט סקוויז והחלה לרכוש את המניה בהמוניה.
כתוצאה מכך, מחיר המניה זינק מ-20 דולר ליותר מ-400 דולר תוך מספר שבועות.
- המשקיעים הפרטיים הצליחו לגרום להפסדים כבדים לקרנות הגידור שהחזיקו בפוזיציות שורט.
- האירוע עורר דיון ציבורי רחב על תפקידם של משקיעים פרטיים בשוק ההון.
- הרגולטורים בארצות הברית החלו לבחון את השפעת המדיה החברתית על השוק.
שורט סקוויז של מניית פולקסווגן (Volkswagen)
שורט סקוויז נוסף שהפך לאגדה התרחש בשנת 2008 עם מניית פולקסווגן.
באותה תקופה, פורשה, יצרנית הרכב הגרמנית, החלה לרכוש מניות פולקסווגן במטרה להשתלט על החברה.
כאשר פורשה הודיעה כי היא מחזיקה בכ-74% ממניות פולקסווגן, המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהם במהירות.
כתוצאה מכך, מחיר המניה זינק מ-200 אירו ליותר מ-1000 אירו תוך ימים ספורים.
- פולקסווגן הפכה לזמן קצר לחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.
- האירוע גרם להפסדים כבדים לקרנות גידור ומשקיעים מוסדיים.
- הרגולטורים בגרמניה החלו לבחון את השפעת ההשתלטות על השוק.
שורט סקוויז של מניית טסלה (Tesla)
מניית טסלה הייתה יעד פופולרי לפוזיציות שורט במשך שנים רבות, בעיקר בשל ספקות לגבי יכולתה של החברה לעמוד ביעדי הייצור שלה.
עם זאת, בשנת 2020, המניה החלה לעלות בצורה חדה, מה שהוביל לשורט סקוויז משמעותי.
המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהם, מה שהוביל לעלייה נוספת במחיר המניה.
כתוצאה מכך, טסלה הפכה לאחת החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם.
- המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט ספגו הפסדים כבדים.
- האירוע חיזק את מעמדו של אילון מאסק כמוביל בתחום הרכב החשמלי.
- המשקיעים החלו לבחון מחדש את הערכות השווי של חברות טכנולוגיה.
שורט סקוויז של מניית ק.ב.י. (KBIO)
בשנת 2015, מניית חברת הביוטכנולוגיה ק.ב.י. (KaloBios Pharmaceuticals) חוותה שורט סקוויז דרמטי לאחר שמרטין שקרלי, יזם שנוי במחלוקת, רכש נתח משמעותי בחברה.
בעקבות הרכישה, מחיר המניה זינק מ-2 דולר ליותר מ-40 דולר תוך ימים ספורים.
המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהם במהירות, מה שהוביל לעלייה נוספת במחיר המניה.
- האירוע עורר דיון ציבורי על השפעתם של יזמים שנויים במחלוקת על השוק.
- המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט ספגו הפסדים כבדים.
- הרגולטורים החלו לבחון את השפעת הרכישות הפתאומיות על השוק.
שורט סקוויז של מניית ברלין (Berlin)
בשנת 1923, מניית חברת ברלין חוותה שורט סקוויז בעקבות היפר-אינפלציה בגרמניה.
המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט נאלצו לסגור את הפוזיציות שלהם במהירות, מה שהוביל לעלייה חדה במחיר המניה.
האירוע התרחש בתקופה של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית בגרמניה, והיה אחד מהגורמים שהובילו לעליית הנאצים לשלטון.
- המשקיעים שהחזיקו בפוזיציות שורט ספגו הפסדים כבדים.
- האירוע חיזק את מעמדן של חברות גרמניות בשוק הבינלאומי.
- המשקיעים החלו לבחון מחדש את הסיכונים הכרוכים בהשקעות בתקופות של חוסר יציבות כלכלית.
הגורמים לשורט סקוויז
שורט סקוויז מתרחש כאשר יש עלייה בלתי צפויה במחיר המניה, מה שמוביל ללחץ על המשקיעים שמכרו בחסר לרכוש את המניה כדי למנוע הפסדים נוספים.
ישנם מספר גורמים שיכולים להוביל לשורט סקוויז:
- חדשות חיוביות על החברה, כגון דיווחים על רווחים גבוהים מהצפוי או חתימת חוזים חדשים.
- רכישות פתאומיות של מניות על ידי משקיעים גדולים או יזמים.
- פעילות מוגברת של משקיעים פרטיים במדיה החברתית.
- שינויים רגולטוריים או פוליטיים שמשפיעים על השוק.
השפעות השורט סקוויז על השוק
שורט סקוויז יכול לגרום לתנודתיות גבוהה בשוק ולהשפיע על מחירי המניות בטווח הקצר.
עם זאת, יש לו גם השפעות ארוכות טווח על השוק:
- המשקיעים מתחילים לבחון מחדש את הסיכונים הכרוכים בפוזיציות שורט.
- הרגולטורים מתחילים לבחון את השפעת המדיה החברתית והיזמים על השוק.
- המשקיעים מתחילים לבחון מחדש את הערכות השווי של חברות טכנולוגיה וחברות אחרות.